זוגיות בתקופת הטיפולים
זה לא סוד שטיפולי הפוריות משפיעים באופן ישיר על הקשר הזוגי. שכן גם אם בני הזוג צועדים בדרך משותפת לעבר חלום ההורות, הרי שכל אחד מהם, עובר אותה בצורה שונה. את מרבית ההליכים הרפואיים, הבדיקות וההשפעות ההורמונליות חווה האישה. וכאן בעצם גם הפער שכן למרות שהדרך היא משותפת ולמרות הרצון להגשים את החלום, הרי שמי שחווה את מרבית הקשיים הגופניים היא האישה והגבר לוקח תפקיד של תומך בתהליך ובדרך.
הסיבה הפיזיולוגית להפרעת הפוריות מובילה לא פעם לתחושת אשמה וגם באופן לא מדובר או מודע ללחצים או כעסים בין בני הזוג.
זוגות מאותגרי פוריות שפגשתי לאורך הזמן בקליניקה הביאו את המקום של הכעס ואת חוסר השוויוניות שיש בתהליך הטיפולי.
אני רוצה לשתף אתכם במין רגע כזה שקרה באחד המפגשים של זוג צעיר שניסה במשך שנה להיקלט להריון, הפרעת הפוריות הוגדרה כי "לא מוגדרת"- כלומר כל הבדיקות הרפואיות הצביעו שהכל תקין אך עדיין הזוג לא הצליח להיקלט להריון.
האישה עשתה ככל יכולתה על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה- חקרה על כל הבדיקות וההליכים, טופלה ברפואה משלימה, הרבתה במדיטציות ועשתה צעדים רבים על מנת לקדם את חלום ההריון המיוחל.
הבעל לעומתה, (פרט לכך שהפסיק לעשן) המשיך בשגרת חייו ללא עניינים מיוחדים.
וכך באחד המפגשים הראשונים, תוך כדי התבוננות על הדרך האישית שעובר כל אחד מהם אמרה ג' ברגע של כעס לבן זוגה: "למה אני צריכה לעבור את כל מה שאני עוברת בדיקות ודיקור, ויוגה, ומקפידה על תזונה ואתה אפילו לא חושב להעביר את הנייד מהכיס הקדמי של המכנס?"
בן זוגה הביט בה בפליאה ולא הבין למה היא כל כך כועסת? מה הקשר לנייד? שאל, ג' הסבירה את דבריה ואת כל המאמצים שהיא עושה וסיפרה בהרחבה על איך הנושא הזה מעסיק אותה 24 שעות ביממה ומשתלט על כל דבר שהיא עושה (המחשבות על איכות הביציות והזרעים העסיק אותה באופן תמידי ולכן גם היה לה כל כך קשה לראות את מה שחוותה כזלזול מצד בעלה) היא דיברה באופן מאוד נוגע על הקושי שלה לקחת חלק במפגשים חברתיים או להתרכז בעבודה ויותר מהכל עד כמה היא לבד בתהליך הזה, כי מרגישה שהם לא באותו מקום, זו הייתה נקודת מפנה בתהליך הטיפולי- עד כה הדברים הללו לא נאמרו ולא דוברו ביניהם, בן הזוג שמע זאת לראשונה.
הוא ניסה להסביר שזאת הדרך שלו להתמודד, להיות בחברה, לנסות לשכוח מהעניין. לא כי לא אכפת לו או כי זה לא כואב לו אלא כי זאת הדרך שלו להתמודד, לנסות לא לתת לתהליך הטיפולים הרבה מקום, במקרה שלו החברים עוזרים- "כי נפגשים, מדברים, משחקים כדורסל, שותים משהו"…" זה זמן שמרגיע אותי", הסביר. במהלך המפגש דיברנו על ההבדלים שבדרכי ההתמודדות. ג' מצאה שהדרך הטובה עבורה היא למצוא עוד ועוד מידע על התהליך, על סוגי הטיפולים השונים ועל ההתמודדות איתם ובעצם הצליחה להתמודד עם המצב באמצעות הערוץ השכלי- הקוגניטיבי "ידע זה כוח". א' בין זוגה מצא שמקור התמיכה הטוב עבורו הוא החברים. שני מקורות התמיכה הם חשובים ועוזרים בהתמודדות אף אחד מהם לא טוב יותר, או חשוב יותר.
בכך שאנחנו מביאים למודעות את דרכי ההתמודדות של בני/ות הזוג שלנו, נוכל להבין ולתקשר בדרך שתהיה טובה עבורו/ה ותגשר על הפער שבין שני הצדדים. כשאנחנו מבינים שזו דרך ההתמודדות, קל לנו יותר לתקשר, לתמוך ולהיתמך בבן/ בת הזוג.
