בין המעברים

בין המעברים.

ימים לא פשוטים עוברים לנו עלינו השבוע, ימים שבהם אנו מצליחים, כעם,

להחזיק את שני הקצוות.

היום הכי כואב והכי עצוב- יום הזיכרון לחללי צה"ל ובקצה השני ממש בסופו

של אותו היום- יום העצמאות, החג הכי משמח, חג שבו אנו מודים ומכירים

בטוב.

גבול עדין, דק ובלתי נראה יש בין שני הימים המאוד מנוגדים הללו ובניהם

אנו מתנהלים. המעבר הזה שאותו נדרשים לעשות כחברה, ה"סוויץ" שבין אבל

לשמחה, מזכיר לי במשהו (ולהבדיל אלפי הבדלות…)את המעברים שאנחנו נדרשות

לעשות בתקופת הטיפולים.

ימים שנעים בין אופטימיות ותקווה לפסימיות וההפך.

הסוויץ/ המעבר שלי היה הכי קשה לעשות בתקופת הטיפולים היה בין קבלת תוצאת

בטא שלילית ובין המעבר לסבב הבא.

בפעמים הראשונות בחרתי פשוט להדחיק- העמסתי על עצמי משימות ומטלות כדי

שלא אצטרך להתמודד עם הכאב והתסכול…הרגשתי שמצאתי את הנוסחה, צביטה

קטנה בלב ו"יאללה לסבב הבא".

הדבר המצחיק עם כאב, שהוא תמיד צץ ברגעים הכי לא צפויים, פתאום דווקא שאת

חסרת הגנה, באיזשהו אירוע עם חברים או אפילו בצפייה בפרסומת דבילית

בטלוויזיה הוא פתאום צץ ומציף. הגוש בגרון כאילו עוצר את הנשימה ולא

מצליח להשתחרר.

הבנתי שאני חייבת ל"הסתכל לכאב בעיניים" ולתת לו מקום בחיים שלי.

אני לא אתיימר להגיד מה יכול לעבוד עבורכן כדי לשחרר את הכאב שלכן. הכאב

הוא פרטי והדרך להתמודדות היא מאוד שונה בין אישה ואישה. אני יכולה לספר

לכן מה עבד אצלי וקצת לשתף אתכן בטכניקות מהעולם הטיפולי שלי, בתקווה

שמשהו מהמילים שלי יגיע אליכן ואולי יעזור בפעם הבא…

לא להישאר לבד!- לשתף בתחושות, במחשבות, בהרגשה חברה קרובה, בן זוג,

קרובת משפחה כל מי שאתן סומכות ומרגישות בטוחות לשתף ולספר.

פעילות גופנית- "נפש בריאה בגוף בריא" כושר, מסאז', יוגה, הליכות,

תנועה, ריקוד, הרפייה…לא מעט מחקרים מצאו קשר ישיר בין פעילות גופנית

ובין תחושה נפשית טובה יותר.

כתיבה אינטואטיבית- שימו לעצמכן טיימר של 5 דקות, קחו דף ועט וכתבו כל

מה שעולה. ללא שיפוטיות, ללא ביקרותיות, ללא עצירות וללא מחיקות.

יצירה- ולפעמים שנגמרות המילים ואולי כבר אין סדר במחשבות אז הגוף כבר

יודע מה לעשות- קחי כמה חומרי יצירה שיש לך בבית צבעים, טושים, צבעי גואש

וכמה דפים. שימי מוסיקה ותני לעצמך פשוט להתחיל! ערבבי צבע, גזרי

עיתונים, תדביקי, תציירי, תמרחי את הצבע/ הדבק/ הנצנצים. זאת לא יצירת

אומנות היא לא מיועדת להצגה במוזיאון, היא אך ורק בשבילך. קחי את הזמן

ותני לה מקום.

הגדרת זמן- ולפעמים יש את הרגעים האלה שפשוט אין כוח לכלום, רוצים להיכנס

למיטה, להרים את השמיכה עד מעל הראש ולהישאר שם. זה גם בסדר, אבל חשוב

להגדיר לעצמכן את זה בזמן, למשל- היום אני לא יוצאת מהמיטה ועושה מרתון

"נטפליקס" אבל מחר בבוקר חוזרת לשיגרה…תגדירו לעצמכן זמן מדויק. כי גם

לשיגרה יש כוח חשוב מאוד ומשמעותי בשמירה עלינו ועל התפקוד שלנו.

ובמעבר הזה חזרה לשיגרה, רגע לפני הסבב הבא,

מצאי מה עושה לך טוב, שיר שמחזק אותך, ארוחה טובה, יוגה, טיול עם חברה…

בתקווה למעברים טובים וקלים יותר ובשורות טובות