סיפורים מהקליניקה
"אני לא יכולה לראות יותר את חמותי!!!
נמאס לי לשמוע אותה, נמאס לי שהיא מתערבת לי, נמאס לי שהיא נכנסת בינינו, נמאס לי שהיא כל הזמן מסבירה איך היא והבנות שלה הרבה יותר טובות ממני …"
התעצבנה ש' במהלך אחד המפגשים שלנו.
"והיא יודעת איך את מרגישה לגביי זה?" שאלתי
"נראה לך?" היא כמעט התפלצה, "אני לא מסוגלת לדבר איתה, אם רק אפתח את הפה- תהיה מלחמת עולם, אז אני שותקת..
אני רבה איתה רק במחשבות, שם אני בהחלט מסוגלת להגיד לה בדיוק כל מה שאני חושבת עליה, רק אני והיא בראש שלי בנסיעה בדרך הביתה מהעבודה"…צחקה.
הסברתי לה שהיא בחרה במרחב "פנטסטי" כדי לעבד את החוויה שלה.
לא פעם כשבמציאות אנחנו לא מגיבים כפי שהיינו רוצים, אנחנו פונים לדמיון וממשיכים שם את השיח בינינו ובין הפרטנר שלנו.
אני מניחה שגם לכם יצא לא פעם להמשיך לריב/ להתנצל/ להתוודות על משהו בדמיון, כי במציאות לא ממש העזנו מכל מיני סיבות, שונות ומגוונות.
בטיפול בדרמה אנחנו משתדלים לתת מקום לאותו קונפליקט או דילמה גם במציאות הדרמטית, כלומר להוציא אותו רק מהמחשבה ולתת לו קול ונוכחות גם "בחיים האמיתיים".
הזמנתי את ש' למשחק תפקידים קצר- תחילה ביקשתי שתספר ותתאר את חמותה: איך היא נראית, גיל, האם יש לה משפטים מעניינים שחוזרים על עצמם, האם יש לה איזשהו אביזר מסוים שמאפיין אותה ומה היא עושה איתו?
לאחר מכן ש' בהנאה רבה גילמה את דמותה במקום לספר לי מה קרה, היא בעצם שיחקה את הסיטואציה- מצאה משפט מוביל "אצלנו זה לא ככה" והגישה את הטקסט. לאחר מכן החלפנו תפקידים, הפעם היא גילמה את עצמה מול חמותה המאיימת המתערבת והיתה מסוגלת להחליף בין תפקיד לתפקיד פעם החמות ופעם היא עצמה.
היא הצליחה לגלם את שני התפקידים.
היה כל כך מיוחד לראות איך במהלך ההתנסות הזו, משהו השתנה בגישה של ש' , נראה לרגע שהיתה בה איזשוהי חמלה לחמותה ויחד עם זאת הצליחה לראשונה לעמוד על שלה. הצליחה להגיד לה עד כמה היא מעריכה אותה, עד כמה היא דמות חשובה בחייה ועד כמה היא נפגעת מהביקורת במיוחד במצב הנוכחי ועם הקשיים שהם חווים.
בסיכום הפגישה ש' אמרה לי:" את יודעת? אני חושבת שעכשיו אני כן מסוגלת לדבר איתה על זה, אבל ממקום אחר, כי גם אני כי אני קצת במקום אחר…"
