טכניקה להפחתת חרדה

"שגרת מלחמה קוראים לזה. וזה מה שאני מרגישה שאני כל הזמן נלחמת בשגרה. נלחמת כדי לקום, לארגן את
הילדים, להכין ארוחות, לכבס, לנסות לעבוד קצת מול המחשב..וכל הזמן אני במתח, לעיתים הלחץ
משתלט עליי. אני מנסה להרגיע את עצמי ולהגיד לעצמי שאני לא באזור הלחימה שאני בטוחה
בבית שיש ממ"ד אבל המחשבות מתרוצצות, הפחדים מציפים, מרגישה את הגוף יוצא משליטה,
יוצא מאיזון, תחושות גופניות, כאבי בטן, דופק מואץ, קשיי נשימה אני לא מצליחה להירגע, לא
מצליחה להתרכז, לא מצליחה להכניס אוויר לריאות, בלחץ היסטרי בסטרס מטורף שפתאום מופיע
ואין לי שום דבר לעשות…" (מתוך שיחות קליניקה עם נשים וגברים בימי המלחמה).

ד"ר האנס סלייה הגדיר סטרס כהפרת מצב האיזון בו מצוי האדם עקב איום פיזי או נפשי- לעיתים
הגירוי הזה מתקיים רק במחשבה של אותו אדם. לאורך השנים ניסו מחקרים לגלות מה זה לחץ \
וגילו כי לחץ נראה אחרת אצל כל אחד מאיתנו אך ככל הנראה המאפיינים של לחץ וסטרס מתנהגים
אותו דבר אצל רובנו.
יש לנו בגוף מערכת שמופעלת על ידי גזע המוח. המערכת הזאת מתפתחת יחד איתנו במשך שנים
ארוכות של אבולוציה ותפקידה הוא להתריע על איומים ולהכין את הגוף להתמודד איתם. בעבר
הרחוק כשהמוח זיהה סכנה כדוגמאת אריה שרוצה לטרוף אותנו הוא שלח פקודה לגוף להיות מוכן-
הוא הזרים דם, חמצן וסוכר לכל חלקי הגוף על מנת שיוכלו לפעול טוב יותר ולהגיב לאיום, להכין את
הגוף לתגובה.
קאנון דיבר על זה כבר ב- 1914 כשהסביר את המנגנון ואת תגובות ה-Fight or Flight (בהמשך גילו
גם תגובות נוספות) להילחם או לברוח לנוכח האיום.
המערכת שלנו מזהה איום גם כאשר הגירוי מתקיים רק במחשבה, המערכת מזהה זאת כאירוע
המסוכן לנו ונכנסת לפעולה היא יוצרת את הסימפטומים הגופניים: דופק מואץ, הזעה בכפות הידיים,
יובש בגרון,  מחשבות מתרוצצות ועוד ועוד תגובות גופניות לא נעימות

אז מה ניתן לעשות כשהמתח עולה והסטרס משתלט?
או אולי חשוב לדעת מה לא כדאי לעשות
הדבר הכי פחות יעיל להרגעה הוא לנסות להירגע בכוח
אי אפשר להירגע "בכוח", בדיוק כפי שאי אפשר להירדם "בכוח". כלומר ככל שנגיד לעצמנו שאנחנו
"חייבים" להירגע כך נעשה בעצם את הפעולה ההפוכה ונגרום לעליית מתח.
אנחנו חייבים להגיע לעניין הורדת המתח באמצעות גישה אחרת, של רכות, של קלות, של הרפייה.
נעשה שני דברים חשובים-
אחד- ננשוף…נשיפה ארוכה עם צליל -הוצאת אוויר כאשר השיניים סגורות עם הצליל ססססס
הוכחה מחקרית ככלי יעיל להורדת מתח, להרגעת כאב וכו'. פשוט לנשוף, המערכת יודעת להחזיר
את עצמה לאיזון וויסות, היא תיקח כמה אוויר שהיא צריכה, אנחנו רק צריכים לאפשר לה זאת
באמצעות ולפנות מקום לחמצן חדש שיייכנס לגוף. אז נשפו…
שתיים- "תמונת עוגן" טכניקה נפלאה שאני משתמשת בה בעבודה עם מתבגרים ומבוגרים
כבר לא מעט שנים ונמצאת יעילה ואפקיטיבית לשימוש ועוזרת בהרגעה עצמית. הטכניקה מבוססת
"מקום בטוח" היא כלי נפלא שנעזרים בו לא פעם בעולם הטיפול באומנויות .
המטרה העיקרית היא להיזכר במקום בטוח ונעים, מקום שישמש עברנו כמו עוגן כאשר "הספינה"
שלנו מתחילה להטלטל במים הסוערים.
נמצא לנו רגע של מקום בטוח באמצעות תמונה. ממש עכשיו שאתם קוראות וקוראים את המילים שלי
אני רוצה לבקש שתקחו רגע לעצמכם. (אפשר לעצום עיניים ואפשר גם לא, מה שמרגיש לכם נוח
יותר) נסו למצוא רגע כזה, מתוך הזיכרון שלכם, רגע אחד שאתם מעוניינים להקפיא- תמונה מהזיכרון שמייצגת
רגע שבו הרגשתם אהובים, בטוחים, עטופים מאושרים.- זה יכול להיות רגע קטן זה לא צריך להיות הרגע הכי מאושר בחייכם, בירח דבש בתאילנד, זה גם
יכול להיות רגע קטן ומתוק – הרגע שישבתם בגינה, הבטתם בשקיעה- וידעתם שהכל בסדר, ממש ממש בסדר.

לא מצליחים למצוא? קשה להיזכר? קשה לדמיין או לבחור?
מוזמנים להציץ בגלריה שלכם בנייד, אני בטוחה שמתוך ערימות התמונות שיש לכם, תמצאו תמונה שמספרת
במשהו על רגע מתוק, רגע של נחת- תמונה שגורמת לכם להרגיש רוגע, ביטחון, אושר.
זוהי תמונת העוגן שלכם ועכשיו נרצה להפיח בה חיים, נביט בתמונה הדמיונית או המציאותית וננסה לרגע לחזור אל אותו רגע בדמיון וניזכר:

1.מה אני רואה מסביבי באותו רגע? איזה נוף מקיף אותי?
2. האם יש קולות/ צלילים שמלווים את הרגע הזה?
3. האם יש ריחות או טעמים כלשהם שנוכחים ברגע הזה?
4. מה התחושה שעוברת לי בגוף?
ואחרי שנזכרתם ברגע הזה במה שראיתי, הרגשתם, שמעתם סביבכם
בחרו שם לתמונת העוגן הזו, תנו כותרת לתמונה-
אם התמונה הזו, הייתה שם של סרט או ספר איך הוא היה נקרא?
וזהו- ברגע שהענקתם לתמונה שם – המקום הזה הוא שלכם, בבעלותכם ויכול לשמש כמקום בטוח
בסיטואציות מלחיצות.
ובפעם הבאה שהמתח יעלה ותחושות הגופניות ישובו, נזמין את תמונת העוגן מהדמיון, נראה
בעיני רוחנו את התמונה, נזכר במה הרגשנו/ חווינו באותו רגע מתוק ונאפשר לגוף להיות במקום
בטוח ולמערכת להתווסת ולהתאזן ולנו לתפקד בצורה טובה יותר מול המציאות הלא פשוטה.
את הטכניקה הזו אפשר ליישם בכל מקום ובכל רגע. חשוב שנזכור שגם במציאות המטלטלת , במים
הסוערים ובהוריקן התחושות והרגשות יש לנו בכל רגע את היכולת לעצור לרגע להטיל את העוגן
הפנימי – האישי שלנו ולהרשות לעצמנו לרגע לנוח.